איזה מלך.... איזו מלכה.... מחמאות מוגזמות. טוב? רע?

יזו מלכה ומחמאות מוגזמות"איזה מלך אתה" – אמרה תוך כדי שהיא ממשיכה לסמס בנייד .....

"איזו מושלמת את, כל הכבוד!" – אמרה ללא הסבר ואפילו לא ראתה את המבט התמוה בעיני בתה....

כולנו יודעים שעלבונות הם הרסניים,

אנחנו פחות מודעים למחירים שמחמאות עלולות לגבות מהילד שלנו.

ברור שאחד התפקידים שלך זה להחמיא ,

כי המחמאות האלה מהוות חלק (די קטן האמת),

מהיכולת של הילד שלך לפתח את המנוע הפנימי שלו

שיוביל אותו בסופו של יום,

לזהות , להכיר ולהשתמש

ביכולות שלו .......

אז איך תדעי אם את מחמיאה "נכון"?:

*האם המחמאה מותאמת/פרופורציונלית לסיטואציה?

*כמה את מחמיאה?

*האם המחמאה שלך מלווה בהסבר או שהיא נזרקת לאוויר ללא קשר ללמה את רוצה להחמיא?

כשאת מחמיאה כמו שכתבתי למעלה,

את בעצם גורמת לכך שהילד שלך,

לעולם יהיה תלוי באישורים מהסביבה שלו,

הוא תמיד ייחפש לקבל הכרה /אישור = מחמאה

רק תחשבי כמה זה פוגע ביכולת שלו להחליט

דברים על פי מה שנכון בעבורו....

אז מה עושים?

• תכירי בעובדה שמשפטי "החיזוק" האלה

(איזה מלך/מלכה /אלוף וכו')

כל כך הפכו לחלק מהשפה שלנו,

שאנחנו משתמשים בהם על אוטומט....

כשאת אומרת את זה לילד שלך – את יודעת ומבינה למה –

אבל הוא ממש לא.....

או שהוא מבין רק באופן חלקי מאוד שאת מחמיאה לו על משהו....

זה לא כמו למשל:

"ראיתי שהיה לך קשה קצת לצבוע/להכין שיעורים/לשרוך את הנעליים..... לא חשוב מה...

אבל לא ויתרת לעצמך – אתה יכול להיות גאה בעצמך!

קולטת את ההבדל?

אגב,

תקפידי לומר לו שהוא יכול להיות גאה בעצמו

ולווא דווקא לסיים ב- "אני גאה בך"

כי לא את כאן האישיו

וכי הוא צריך לפתח לעצמו את הבטחון והמסוגלות ולא לרצות אותך....

כהרגלי, שולחת חיבוק איתן